משחקי מילים

"בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהו  ..."  

ברא "את" - א-ת, האלפבית.

 

העולם היה למובחן בזמן "בריאת" השפה, בזמן מתן שמות לדברים ולתופעות ויחד עם זאת לפרשנויות השונות לגבי מקור החיים והתכלית שלהם.

 

הסיפורים הללו סופרו ונשתנו ממספר למספר עד שהופעת הכתב מיסדה את המיתולוגיות ובו זמנית אפשרה לבני התרבויות השונות להיוודע לקיומם של הסיפורים הרבים ושל הדרכים בהם בני האדם בוחרים לקדשם.

 

בורחס ועגנון מתייחסים לכך משני צידיו של אותו הציר. מתוך היהדות ובסגנונו הייחודי, יוצא  עגנון למסע אל נפש האדם דרך הטקסטים הקנוניים של היהודים והמנהגים שהם (האשכנזים) אימצו לעצמם ואילו בורחס, בסגנונו הייחודי גם הוא, מרחף בטקסטים של תרבויות העבר ובספריות ההווה ומקדש את היכולת האנושית לספר סיפור.