In Third Body

To know the model.

 

A stranger enters the studio, undressing - We talk

small talk, some politics,

What does he do, for whom did he model.

You find - or you don’t - mutual acquaintances.

 

The body’s nakedness bears but itself

the face reflects what’s there.

Nothing foreign casts its shadow.

No pose, only a position.

 

And when it is a comfortable one,

when there is no effort involved

and the model withdraws into himself

his face acquires a genuine expression, reflecting his feelings

at times his personality too.

 

The eyes look at the model.

One hand strokes the paper

checking its dimensions, its texture

pausing where the other would start drawing:

the center of the body, a certain wrinkle, the hands or toes...or face

which are especially interesting when the body is naked.

 

And you begin.

Drawing the impressiont

the relaxation, the embarrassment

the boredom, the concentration.

Suddenly his eyes move, examining you back, fighting back.

Assuming a mask

resisting the arrest.

 

A living body and a still one

the magic of exertion and the void of disappointment

interpreting on paper the moment of apprehension.

 

E.D.

November 1995

בגוף שלישי

לדעת את המודל

אדם זר נכנס לסטודיו ומתפשט - מדברים.

דברי נימוס, קצת פוליטיקה,

במה הוא עוסק, אצל מי כבר דגמן.

מגלים - או שלא - מכרים משותפים.

עירום הגוף נושא רק את עצמו

והבעת הפנים משקפת את מה שיש,

כי אין דבר זר שמטיל את צלו.

אין פוזה, יש רק תנוחה,

 

וכשהיא נוחה, כשאין מאמץ

והמודל מתכנס אל תוך עצמו,

פניו מקבלות את הבעתן האמיתית,

נותנות ביטוי לרגשותיו.

לפעמים גם לאישיותו.

 

העיניים מביטות במודל.

יד אחת מלטפת את הנייר,

בודקת את גודלו, את הטקסטורה שלו,

ונעצרת במקום ממנו היד השנייה תתחיל לרשום:

מרכז הגוף, קיפול עור מסוים, יד, אצבעות הרגלייםת

או הפנים,

שמעניינות במיוחד כשהגוף ערום.

 

ומתחילים.

רושמים את הרושם,

את הנינוחות, את המבוכה,

את השעמום, את הריכוז.

אבל פתאום עיניו של המודל זזות, בוחנות חזרה, משיבות מלחמהת לובשות מסכה,

מתנגדות לחטיפה.

גוף חי וגוף דומם,

קסם המאמץ וריק האכזבה

לפרש על הנייר את רגע התפיסה.

 

א.ד.

נובמבר 1998

 

 

© by Eliahu Diner - created with Wix.com