נופים של יום חול

 

שגרת היומיום צובעת את העיר בכל הגוונים ובשלל אפורים. קו האופק הוא הקיר שממול וכשהצל מתבהר והשמש לא מסנוורת, ניתן להבחין בניואנסים הצבעוניים שמרחוק נתפסים כצבע אחד ואחיד.

 

למרות מאמץ האדם לכונן מציאות אחידה, אין בעיר משטחי צבע חלקים כפי שבחיים אין שחורים ולבנים מוחלטים. השגרתי והלא חגיגי: חצרות אחוריות של בתי מגורים, מגרשי חנייה, מכוניות, פחי זבל וגינות, מרכזי קניות ובנינים נטושים, כולם כביכול דומים, אך בעצם שונים הם זה מזה, ובוודי שונים מעיר לעיר ומארץ לארץ, למרות המאמץ הצרכני לדומות.

 

המאבק בין הטבעי למלאכותי, מאבק בו שניהם נפגעים, מקבל טקסטורה פרדוכסלית, לעומתית ושונה בכל מקום ומקום.

 

נופים של יום חול - רחובות, בניינים ומכוניות, מרפסות ורמזורים, פנסי רחוב ופחי זבל.רעש רגיעה ושוב רעש, בקצב המשתנה שבין השכונות השונות.

 

דרך אפורים, קשת הגווים שעל קירות הבתים והצמחייה שסביבתם, רבגוניות האדניות והכביסה התלויה, מאפשרות לנו להביט אחרת על היומיומי, מאפשרות את היווצרותה של הפואטיקה של היומיום.

 

אלי דינר

2003.

© by Eliahu Diner - created with Wix.com