top of page

בין שמיים לארץ - בין היופי לקיטש

שיעתוק היפה - אותו הדבר הראוי לייצוג אומנותי - הוליד את מושג ה"קיטש, שעוטף כל תחבולה שמראש נועדה לרגש את המתבונן ביצירה, ריגוש ללא תובנה.

 

מצד אחד הדימוי האומנותי זוכה לקיום בתודעת המתבונן רק אודות להפעלת תחבולות אומנותיות ואילו מצד שני, ככל ששפת הייצוג מודגשת יותר היא מאבדת משקיפותה, היא מתכנסת בתוך תוכה ומדברת רק על עצמה.

 

ללא תחבולה אין ייצוג וללא ייצוג אין אפשרות לנסות ולהבין את העולם. לפיכך כל ניסיון לייצג דבר מה דורש התייחסות לאמצעי הייצוג שבשימוש.

 

על כן כל ניסיון ייצוג באמצעות מכחול וצבע דורש מהאומן להתייחס לחומרי עבודתו, לאופן הנחת המכחול - לקאליגרפיה שלו - כי אלה הם הדברים היחידים שקיימים על בד הציור.

 

בין שמיים לארץ הוא ניסיון נוסף במסורת האומנותית שמנסה לגלם את דו-הקיום הבלתי אפשרי שבין שפה לדימוי, בין ייצוג למציאות, ובין ראוי לקיטש, ניסיון סיזיפי אך בלתי נמנע למי שמבקש להתמודד עם ציור ייצוגי ומגבלותיו.

 

אלי דינר

2006

 

© by Eliahu Diner - diner.eliahu@gmail.com

bottom of page