top of page

"...עמד יחידי מול שמיים ומים"

ש"י עגנון, תמול שלשום

בלי-מה 

תלישות היא תכונה שמאפיינת אחרות תרבותית, נפשית, אפילו גופנית, מין זרות שמעצבת את אישיותם, התנהגותם והופעתם של בני אדם שונים. מאידך עקירות זו יוצרת תחום מחסה נבדל, מרחב שמקנה הזדהות עם חברים לאותה גלות, סביבה שמשווה חוויה אמביוולנטית של השתייכות וניכור, בו זמנית.

 

העצים התלושים שבסדרה זו מבקשים למצוא מטאפורה חזותית, אישית ואוניברסאלית; מטאפורה שתיתן ביטוי לאמביוולנטיות זו, לקושי שבניכור ולנחמה שישנם אנשים נוספים במצב דומה, שיש אחים לדרך.

 

לשם כך היה צורך שגם הדימוי וגם שפת הייצוג עצמה יהיו זרים למדיום הנבחר.

 

סדרה זו נוצרה כולה על נייר ומורכבת מתחריטים, רישומי דיו במכחול, רישומי עיפרון, צבעי עיפרון ורישומי פסטל. הדימויים שבתחריטים עובדו במחשב, הועברו ללוחות נחושת בשיטה צילומית ואחריכן עובדו ונצרבו בטכניקות תחריט קלאסיות; זו טקטיקה שעושה את הדרך ההפוכה מהמדפסת העכשווית למכבש המסורתי והתוצאה הריאליסטית כביכול מדגישה את זרות התחבולה ואת חוסר הנוחות שבתלישות.

 

רישומי העיפרון והפסטל נעשו בשפה הקלאסית של התחריט, הצלבת קווים, וזרותה נגלית לעין רק כשמתקרבים לרישום. מאידך רישומי הדיו נעשו במכחולי קליגרפיה של המזרח הרחוק, אבל טופלו בגישה זרה לאמנות עילית זו.

 

תחבולות ייצוג אלה מבקשות לתת ביטוי לקיבעון שבמצב התלוי ועומד הזה; מהתחריטים ומרישומי העיפרון והפסטל נובעת התחושה שהעצים נטועים באוויר, ואילו הרישומים בצבעי עיפרון ובדיו הם ליריים יותר ועולה מהם תחושה של ציפה באוויר: שני המצבים האפשריים במצבי התודעת המתוארים כאן.

 

אלי דינר

2012

© by Eliahu Diner - diner.eliahu@gmail.com

bottom of page